ויקיפדיה העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה ערוץ 10 שירותי בריאות כללית

סצנה 1: 9:05- 12:20

אליקה אמא של רוני מצולמת באוטו בדרך להצגה שרוני מופיעה בה. "זה נורא נורא מרגש לראות את הילד שלך על הבמה…" היא אומרת למראיינת. רואים את רוני מתאפרת ומתארגנת להצגה ושומעים את אמא שלה ממשיכה לדבר. "במחזה המקורי הטום בוי היא לא שמנה בכלל. היא נראית טוב והיא רזה, וכשהבינו מה היכולות של רוני אז שינו את הקאסט, שינו את הליהוק. במחזה המקורי זה לא טום בוי שמנה, זאת טום בוי שווה." מספרת אליקה אמא של רוני. כאשר אליקה מדברת עם המרואיינת היא מצולמת ב"מדיום קלוז אפ" (מהחזה ומעלה). לבסוף, רואים את אליקה מגיעה לתיאטרון הקאמרי עם הרבה אנשים שנמצאים שם, מתיישבת ומאוד מתרגשת לראות את רוני. רוני בחדר ההלבשה מדברת:" לא להיות רזה, להיות שמנה, לא לענות לסטנדרטים שאמא קבעה או שהחברה קבעה זה כישלון שם נכשלתי." רוני לא מסתכלת אל המצלמה אלא אל המרואיינת ומצולמת מהחזה ומעלה ("מדיום קלאוז אפ"). אליקה מוסיפה: "התביישתי שיש לי ילדה שמנה, זה הלך והחמיר והבנתי שזה שאני עושה מזה אישיו אני עושה טעות." רוני שמה את הפאה הבלונדינית הקצרה וברקע אימה מדברת עם המרואיינת. רוני עלתה לבמה ומשחקת את התפקיד שלה, מצולמת ב"לונג שוט" (כל הגוף בשלמותו).

מהסצנה אנו למדים שרוני היא ילדה מאוד עקשנית, כל חייה ניסתה להוכיח את הכישורים והיכולות שלה אך בגלל שהיא שמנה, הרגישה שמתביישים בה ושהיא לא טובה מספיק בשביל אמא שלה ובשביל החברה. בערב ההצגה אמא שלה הייתה כל כך גאה ורוני הצליחה להשיג את המטרה שלה ושיראו בה ככישרון.

סצנה 2: 14:37

סיגל אמא של קורן בת ה- 16 מקפידה מאוד על תזונה ואוכל בריא. סיגל וקורן נראות במטבח, קורן יושבת בשולחן האוכל וסיגל מבשלת. סיגל אומרת למראיינת: "אני אוכלת כמויות קטנות, אבל אני אוכלת מה שבא לי, וזה מה שאני מנסה להעביר לקורן. אני מעירה לה בשביל לנסות לתקן את צורת האכילה שלה כי צורת האכילה שלה היא מאוד לא נכונה" סיגל מצולמת ב"מדיום קלאוז אפ" (מהחזה ומעלה). קורן הולכת לחדר שלה, פותחת את המחשב הנייד ונכנסת לאתר בשם "פרו- אנה". זה אתר אכזרי שמלמד את הבנות איך להיות אנורקטיות. קורן מראה למראיינת תמונה של בטן רזה מאוד ואומרת: "הנה זה. וואו. זה מהמם". המראיינת שואלת אותה: "כזו את יכולה להיות?" קורן יושבת על הכיסא מצולמת מהאגן ומעלה ועונה לה: "לצערי יש לי עצמות כבדות אז לא, אבל הלוואי." קורן וסיגל הגיעו לקניון, נכנסות לחנות ומודדות בגדים. סיגל: "איך זה קורן (מראה לה בגד) לא אהבת?" קורן עונה לה: "אם לוקחים אקסטרה סמול…" סיגל: "לא זה יעוות לך את הגוף וסתם משמין יותר." קורן ממשיכה להסתובב בחנות מצולמת ב"לונג שוט" (רואים את הדמות בשלמותה) ראתה בגד אחר שמצא חן בעיניה ואמרה: "את זה אני רוצה" אמא שלה עונה לה: "קורן, זה יפה, אבל לא יפה לך."

מהסצנה אנו למדים שקורן היא ילדה שכל חייה אמא שלה העירה ועדיין מעירה לה על אופן האכילה שלה, הבגדים שהיא לובשת, והנראות שלה בכלליות. קורן מבינה מההערות של אמא שלה שמשהו לא בסדר בה והיא כנראה יוצאת דופן. היא מנסה להגיע למטרה שלה- רזון קיצוני, כי רק כך היא חושבת שהיא תקובל על ידי אמא שלה ועל ידי החברה.

סצנה 3: 22:34- 25:10

בסצנה רואים את נועה אורזת בגדים בתוך מזוודה מכיוון שהיא עומדת להיכנס לאישפוז בביה"ח בכדי להציל את עצמה. אמא של נועה עומדת במטבח ב"לונג שוט" ואומרת למראיינת שבאישפוז הזה היא לא מתכוונת ללוות את נועה: "זה סוג של הבראה גם אצלי, להבין שלא הכל בידיים שלי וזה בסדר." נועה ממשיכה ואומרת שהיה מקל עליה אם אמא שלה הייתה פה לצידה. היא מקריאה את ההודעה שקיבלה מאמא שלה לפני האישפוז שהיא הולכת לעבור ואמא שלה אומרת שהיא צריכה להבין שזה התמודדות שלה בלבד: "הפעם את נכנסת לשם אך ורק למען עצמך. בניגוד לפעמים הקודמות בהן נכנסת למעני הפעם זה שלך לגמרי לטוב ולרע." נועה בוכה ורואים רק את הראש שלה ב"קלאוז אפ". היא יוצאת מהבית, נכנסת לאוטו ונוסעת לאישפוז לבדה.

מהסצנה אנו למדים שאמא של נועה סבלה המון מלראות את הבת שלה סובלת כל כך וההתמודדות שלה לא הייתה פחות משל נועה. האישפוזים הרבים הקשו עליה והיא העדיפה לשחרר, היא מלווה אותה נפשית ומתפללת עבורה שתנצח.

מבע קולנועי:

תיעוד המציאות מתעדים: דמויות, מקום או תופעה, יש ראיונות, צילומי ויז'ואל- ממחישים ויוצרים אווירה, סצנות דוקומנטריות, קריינות- אישית, אינפורמטיבית, שימוש בחומרי ארכיון, יש מוזיקה, ועריכת הסצנות בסדר כרונולוגי. סוג הסרט הינו סרטי דוקו-אקטיביזם – סרטים המשתמשים בסרט כדי להניע תהליכים. מטשטשים את האבחנה בין הסרט לבין המציאות אותה הוא מבקש לבחון. בסרטיו של מייקל מור למשל הוא משתמש בעשיית הסרט גם כאמצעי להניע את מושאי הסרט (האנשים אותם הוא מראיין או מצלם) וגם כחלק מרכזי בעלילה. תפקיד היוצר בסרט הוא אובייקטיבי- שאיפה וניסיון של יוצרי סרטים דוקומנטריים להאיר את המציאות בסרטים באופן מאוזן שאינו מתערב,מחנך או מכוון, קרוב ככל האפשר לאמת הממשית.

פילמוגרפיה: משך הסרט: 40 דקות שפת הסרט: עברית שודר: בערוץ 10 הפקה: צופנת שפיר במאית הסרט: סיוון מורג הקרנת בכורה: יום שלישי 26.7 בשעה 21:20 בערוץ 10 עורכת: ענבר כהן ארבל תחקיר: מלי קמפנר עריכת וידאו: הילה הרמתי משתתפות: אליקה ורוני מרחבי, טלי ונועה סבח, קורן וסיגל צאובר, רונית ונועה בכר.

סקירת ספרות בנושא: הפרעות אכילה

מהי הפרעת אכילה?

הפרעת אכילה היא הפרעה נפשית המתאפיינת בהתנהגויות הקשורות לאכילה ופיצוי, דימוי עצמי ודימוי גוף. הפרעת אכילה מלווה פעמים רבות גם בהפרעה נפשית נוספת כגון דיכאון וחרדה. באופן כללי, חשוב לזכור שלא כל שינוי בהתנהגות האכילה מעיד בהכרח על פיתוח הפרעת אכילה. כך למשל במקרה של דיכאון, אשר עלול להשפיע על דפוסי האכילה שלנו (לאכול יותר או לאכול פחות), אך אינו בהכרח מעיד על התפתחותה של הפרעת אכילה. בנוסף, לעיתים קיימים דפוסי אכילה המתבטאים בסיטואציות שונות בחיים וגם הן אינן מעידות בהכרח על הפרעת אכילה. למשל, במצבי סטרס ישנם אנשים הנוטים לאכול יותר או פחות, אך אינם סובלים בהכרח מהפרעת אכילה.

אנורקסיה נרבוזה- היא הפרעה מסכנת חיים המופיעה בדרך כלל אצל בני נוער (סביב גילאי 14 עד 17),אם כי היא יכולה לפגוע גם במבוגרים צעירים בדרך כלל עד גיל 40. הופעת ההפרעה לפני גיל הבגרות המינית היא נדירה. ההפרעה מופיעה בשיעור גבוה יותר (95%) אצל נערות מאשר אצל נערים (5%). המאפיין הבולט של הפרעה זו הוא ירידה מכוונת במשקל שהאדם עם ההפרעה יזם באופן מכוון. כמו כן בולטים פחד להיות שמן, והפרעה בדימוי הגוף. אצל נערות מופיעה גם הפסקה של המחזור החודשי. ללא התערבות טיפולית עלולה הפרעה זו להסתיים במוות כתוצאה מתת משקל והשלכות רפואיות חמורות של תת-תזונה. אצל מתבגרים ומבוגרים צעירים מהלך ההפרעה נוטה להיות ממושך יותר. שיעור המוות השנתי כתוצאה מההפרעה עומד על כ 5%.

בולמיה היא הפרעה שמאופיינת בהתקפים של זלילה חסרת מעצורים ואחריהם התרוקנות לא טבעית. אדם עם בולימיה לא יפסיק לזלול עד שיגיע לתחושה של כאב או בחילה שלא מאפשרים הכנסת מזון נוסף לגוף. מבחינה רגשית המאפיין הבולט בהפרעה זו הוא הצורך לשלוט במשקל הגוף. צורות ההתרוקנות, או ה"היטהרות", הנפוצות ביותר הן: הקאה, שימוש בחומרים משלשלים ומשתנים, חוקן, ופעילות גופנית מרובה ביותר. יש מבין האנשים עם בהפרעה זו גם כאלה שנוטים לצום, כמו בהפרעה אנורקסיה נרבוזה. אנשים עם בולימיה בדרך-כלל נמצאים בטווח המשקל התקין. רבים ורבות מהם מקיימים תפקוד חברתי ומקצועי תקין יחסית. בולמיה נרבוזה נוטה להופיע בתקופת הנעורים והבגרות הצעירה. הופעה לאחר גיל 40 וכן הופעה אצל ילדים לפני גיל הבגרות המינית – נדירות. מהלך ההפרעה עלול להיות כרוני ומתמשך ולהתאפיין בתקופות של הטבה לצד תקופות החמרה. גם הפרעה זו פוגעת בנשים הרבה יותר מאשר בגברים. הנזקים שיכולים להיגרם כתוצאה מבולימיה הם: כאבי בטן כרוניים נזק לקיבה ולכליות, בנוסף לצהבת בשיניים בעקבות החשיפה לחומצות קיבה. השמנת יתר מוגדרת קטגורית כעודף משקל העולה על 20% מהמשקל הנורמלי בגיל זה. מרבית הילדים והמבוגרים השמנים חיו עם הפרעה זו בילדותם, וכ-60% עד 80% מהילדים השמנים יהפכו להיות למבוגרים שמנים.

האכילה (אכילת יתר – Overeating) בקרב קבוצה זו באה לפצות על שעמום או חסר רגשי. החלל ממולא על ידי אוכל והאכילה מתגברת בעיקר במצבי דחק.

אנורקסיה של הספורטאים- מלבד נערים ונערות, קיימת קבוצה נוספת בסיכון לפתח את ההפרעה והיא ספורטאים. זוהי תופעה חדשה יחסית ואין עליה ספרות מחקרית רבה. במקומות מסוימים יש המכנים זאת Anorexia Athletics למרות שספורטאים עלולים לפתח גם הפרעות אכילה אחרות שאינן אנורקסיה, לפעמים ברמה תת-קלינית. אנורקסיה נרבוזה לא טיפוסית- אבחנה זו ניתנת ב DSM ו ICD למי שמציגות תמונה של אנורקסיה נרבוזה אך חסרות את אחד הקריטריונים הקליניים לקבלת אבחנה מלאה של ההפרעה הרגילה.

בולימיה נרבוזה- הפרעה זו מאופיינת בהתקפים של זלילה חסרת מעצורים ואחריהם התרוקנות לא טבעית. אדם עם בולימיה לא מפסיק לזלול עד שיגיע לתחושה של כאב או בחילה שלא מאפשרים הכנסת מזון נוסף לגוף. מבחינה רגשית המאפיין הבולט בהפרעה זו הוא הצורך לשלוט במשקל הגוף. צורות ההתרוקנות, או ה"היטהרות", הנפוצות ביותר הן:הקאה, שימוש בחומרים משלשלים ומשתנים, חוקן, ופעילות גופנית מרובה ביותר. בולימיה נרבוזה נוטה להופיע בתקופת הנעורים והבגרות הצעירה. הופעה לאחר גיל 40 וכן הופעה אצל ילדים לפני גיל הבגרות המינית – נדירות. מהלך ההפרעה עלול להיות כרוני ומתמשך להתאפיין בתקופות של הטבה לצד תקופות החמרה. גם הפרעה זו פוגעת בנשים הרבה יותר מאשר בגברים. הנזקים שיכולים להיגרם כתוצאה מבולימיה הם: כאבי בטן כרוניים נזק לקיבה ולכליות, בנוסף צהבת בשיניים בעקבות חשיפה לחומצות קיבה.

בולימיה נרבוזה לא טיפוסית- אבחנה זו ניתנת ב DSM וב ICD למי שמציגות תמונה של בולמיה נרבוזה אך חסרות את אחד הקריטריונים הקליניים לקבלת אבחנה מלאה של ההפרעה הרגילה.

בולמוסי אכילה ואכילה כפייתית או אימפולסיבית- אכילה כפייתית היא הפרעה המאופיינת בזלילה בלתי פוסקת בהתקפים של זלילה חסרת מעצורים. בדומה לאנשים עם בולימיה נרבוזה, התקפי הזלילה לרוב לא ייפסקו עד שהאדם ירגיש שאינו מסוגל להכניס עוד אוכל לגוף, אך אצל אנשים עם הפרעת אכילה כפייתית אין מאפיין של התרוקנות. . אנשים החיים עם הפרעה זו כמעט תמיד נמצאים מעל טווח המשקל התקין, וחלקם חי עם השמנת יתר חולנית שכאמור אינה נחשבת להפרעה נפשית אלא למצב רפואי פיזי. ההפרעה מתחילה בגיל הנעורים או הבגרות הצעירה ובמקרים מסוימים גם אצל מבוגרים. לעיתים היא מתפתחת כתוצאה מניסיון לקבל שליטה על הרגלי האכילה. אנשים עם הפרעה זו המחפשים סיוע נפשי ו/או רפואי בדרך כלל מבוגרים יותר מאשר אנשים עם אנורקסיה או בולמיה המחפשים סיוע. ההפרעה יכולה לגרום למגוון של בעיות הקשורות למשקל עודף, לרבות השמנת יתר חולנית והשלכותיה החמורות.

תסמונת פיקה- הפרעה זו מתאפיינת בבליעה לא אקראית של דברים שאינם מזון ואינם בעלי ערך תזונתי, זוהי הפרעה האופיינית לילדים אך יכולה להתקיים ולהיות מאובחנת גם במתבגרים ומבוגרים. בדרך כלל היא נלווית להפרעות הקשורות למוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם ועוד. כמו כן היא עשויה להופיע יחד עם הפרעות אכילה אחרות. החומרים נאכלים יכולים לכלול שיער, צבעים, בגדים, כלי מיטה, נייר, עץ, עפרונות או אבקות למיניהן ועוד. התינוקות עם ההפרעה עשויים להתמיד באכילה של דברים שאינם מזון ואף להעדיף זאת על פני מזון רגיל, לאורך זמן רב. מקור השם פיקה הוא שמה הלטיני של ציפור העקעק (ממשפחת העורבים) הידועה אוכלת נבלות ומנקה שאריות הסכנה הטמונה בתסמונת זו היא בליעה של חומרים העלולים להזיק לאדם ולגרום להרעלה או פציעה. ההפרעה יכולה לחלוף מאליה במהלך הילדות (סביב גיל 3). אך אם אינה מטופלת היא יכולה להישאר גם לבגרות. ההפרעה יכולה לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, אם כי כיוון שהיא מופיעה לעיתים קרובות עם מגבלה שכלית התפתחותית קשה לבודד את ההשפעה הנקודתית שלה מהתמונה הכללית.

העלאת גירה בילדות- הפרעה זו מתאפיינת בלעיסה ובליעה חוזרת ונשנית של אותה כמות מזון. תופעה זו מלווה בירידה במשקל הילד וקושי להגיע למשקל וגובה מתאימים לגיל. זאת לאחר תקופה של התפתחות נורמלית. הילדים עם הפרעה זו אינם סובלים מבעיות או מחלות במערכת העיכול אינם סובלים מבחילות. הפרעה זו מופיעה על פי רוב, בשליש השני של שנת החיים הראשונה.

העלאת גירה בילדות היא הפרעה יכולה להתפתח בתינוקות, ילדים, בני נוער ובוגרים צעירים. ההפרעה כנראה אופיינית בעיקר לקבוצת האנשים עם מגבלה שכלית התפתחותית. בתינוקות ההפרעה יכולה להיות ספונטנית, להופיע פתאום. אצל תינוקות יותר מאשר אצל קבוצות אחרות עלולה הפרעה זו להיות קטלנית ואף לגרום למצבי חירום רפואיים ואף למוות.

תסמונת האכילה הלילית- האדם החי עם תסמונת זו חוה אפיזודות חוזרות ונשנות של אכילה לילית מרובה לאחר ארוחת הערב. לעיתים האכילה מתרחשת על רקע של יקיצה בלילה. ישנה מודעות לאכילה והאדם מסוגל להיזכר בבוקר למחרת, שאכל בלילה. זו אינה הפרעת שינה הגדרה הקלינית, אף כי היא יכולה תסמונת זו יכולה להתלוות להפרעות שינה יכולה לפגוע משמעותית באיכות השינה. תסמונת זו זכתה לתשומת לב החל משנות החמישים של המאה ה-20 ואילך. נכון להיום אין עדיין די מידע על מהלך ההפרעה והאופן בו היא מתפתחת. מקורות שונים שחקרו הפרעה זו העלו שכיחות גבוהה של תחלואה נפשית נלווית, בעיקר של הפרעות חרדה ודיכאון.

הפרעת "טיהור" על ידי הקאות, משלשלים, משתנים וכו'- הפרעה זו מאופיינת בעיקר בהתנהגות של הקאות חוזרות יזומות על מנת לשלוט במשקל. כמו בהפרעת בולימיה נרבוזה לעיל, גם כאן יש שימוש בחומרים שונים ותרופות מעוררות הקאה או בחומרים משלשלים או משתנים. עם זאת הפרעה זו אינה מלווה בבולמוסי אכילה.הפרעת הקאה היא מושג חדש יחסית במחקר, והמידע המקיף אודותיה, כולל גיל הופעת ההפרעה, אופן ההתפתחות, שכיחות ההפרעה ועוד, עדיין אינם זמינים.

הפרעת הימנעות/הגבלת אכילה- הפרעה זו מתאפיינת בחוסר עניין במזון או הימנעות שמקורה באיכויות החושיות של המזון, דאגות מפני תופעות בלתי נעימות הקשורות באכילה. ההפרעה יכולה להיות קשורה באובדן משקל משמעותי או כישלון של הילד להגיע לממדים (משקל וגובה) הצפויים לגילו. היא יכולה להיות קשורה גם בחוסרים תזונתיים שונים. גם הפרעה זו מופיעה בעיקר בילדים (בפרט בעשור הראשון לחייהם) יכולה להמשיך להתקיים אצל מבוגרים. ילדים ותינוקות עם הפרעה זו עשויים להפגין עצבנות או אפתיות נוכח אוכל. בחלק מהמקרים מופיע אובדן תיאבון, כאבי בטן ופחד מהקאות. הפרעה שכיחה יותר בגברים מאשר בנשים.

אורתורקסיה נרבוזה- אורתורקסיה נרבוזה היא במהותה עיסוק מרובה באיכות המזון הנאכל על ידי האדם: אנשים עם אורתורקסיה יבדקו לדוגמה אם יש במזון שהם אוכלים צבעי מאכל, מרכיבים מהונדסים, חומרים משמרים, עודף מלח או סוכר, חומרי הדברה, אנטיביוטיקה ומרכיבים נוספים שנוספו בתהליך ייצור עלולים לדעתכם לפגוע בבריאותם. בסופו של דבר עשויים אנשים עם אורתורקסיה להציב לעצמם חוקי תזונה בלתי מתפשרים ובלתי הגיוניים עם זאת מצטבר אודותיה ידע מחקרי מגוון ואף יש הצעה להגדרת התסמינים הרשמיים לאבחנה להפרעה זו.

 דיאבולמיה- הפרעה זו היא אחת מהפרעות האכילה החדשות המוכרות בספרות המחקרית. היא נוצרת אצל אנשים החיים עם סוכרת מסוג 1 המונח הוא הלחם של המילים סוכרת ובולימיה. ההפרעה מתאפיינת בדפוס מכוון ומודע של הימנעות משימוש באינסולין, זאת כדי לרדת במשקל. פרקטיקה זו יכולה להיות קטלנית, שכן ללא איזון בעזרת אינסולין יכול האדם להגיע לרמות סוכר מאד מאד גבוהות בדם, מה שיכול להביא למצב חירום רפואי ואף למוות אם הוא אינו מטופל בזמן. הפרעה זו נוטה להופיע בגיל בית הספר ואילך שכן בגילאים יותר נמוכים הילד פחות עצמאי בהזרקת אינסולין לעצמו. הפרעה זו נחשבת יותר ויותר לבעיה רצינית, בעיקר בקרב נערות.מטופלים עם סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) נדרשים לשלוט ברמות הסוכר בדמם באמצעות הזרקת אינסולין, מצב המעמיד אותם בקבוצת סיכון להתפתחות של הפרעות אכילה שונות בכלל ובפרט דיאבולמיה. גם הפרעה זו אינה מוכרת כיום כהפרעה רשמית ואינה נזכרת ב DSM או ב ICD.

דימוי גוף- הוא האופן בו האדם תופס וחווה את האסתטיקה ומידת המשיכה של גופו. דימוי גוף כולל את התפיסות (כהערכת גודל הגוף, הערכת האטרקטיביות של הגוף), המחשבות, הרגשות והמשאלות (הקשורות לצורתו וגודלו של הגוף) המתעוררות אצל אדם לגבי גופו. דימוי הגוף יכול להיות חיובי, שלילי או משתנה ביחס לחלקי גוף שונים, או תקופות במעגל החיים. נושא דימוי הגוף נחקר במסגרת תחומי עיסוק שונים, בהם פסיכולוגיה, רפואה, פסיכיאטריה, פילוסופיה, אנתרופולוגיה, תקשורת ופמיניזם. דימוי הגוף של הפרט עשוי להשתנות לאורך החיים ויכול להיות שונה מהאופן בו אחרים תופסים את גופו של אותו פרט. דימוי גוף עשוי להיות תוצר של חוויותיו של האדם (כיחס של ההורים לאדם וגופו בינקות) ואישיותו וכן של גורמים חברתיים ותרבותיים מגוונים (השפעות הסוציאליזציה כגון השפעת התקשורת ועולם הפרסום). דימוי גוף לעיתים קשור לסטנדרטים של החברה ולאופן בו מוקנית בה חשיבות למאפיינים שונים בגוף האדם (לרוב בהתאם לאופנות משתנות). לדימוי הגוף יכולות להיות מגוון השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות על הפרט. אנשים עם דימוי גוף נמוך עשויים לנסות ולשנות מאפיינים של גופם, למשל באמצעות דיאטה ואף ניתוח פלסטי.

סוכן חיברות- תהליך החיברות מתבצע על ידי קבוצות שונות בהן נתקל היחיד במהלך חייו בהקשרים החברתיים השונים. סוכני החיברות העיקריים: •משפחה- בשלב הילדות המשפחה היא סוכן החיברות העיקרי ביותר בשל היותה מרכז עולמו של הילד. ילדים קטנים תלויים כמעט לחלוטין באחרים והאחריות לסיפוק צרכיהם נופלת כמעט תמיד על כתפי הוריהם ובני משפחה אחרים. לפחות עד לתחילת הלימודים בבית הספר המשפחה היא גם המנחילה להם את ערכיה, עמדותיה ודעותיה הקדומות של התרבות לגבי עצמם ולגבי הזולת. בנוסף, המשפחה מעניקה לילדים גם עמדה חברתית. כלומר, ההורים מביאים את ילדיהם לא רק לעולם החומרי, אלא גם משבצים אותם בחברה מבחינת הגזע, האתניות, הדת והמעמד. בבוא הזמן יסודות אלה יהפכו לחלק מדימויו העצמי של הילד. •בית ספר- בגן הילדים ובבית הספר מתבצעת הרחבה של עולמו ותחומי העניין של היחיד. בבית הספר לומד הילד על הכללים החברתיים הקולקטיביים ביחס לתחומי החיים השונים. •קבוצת השווים- קבוצה חברתית המורכבת מבני אותו גיל ואותו סטאטוס חברתי ותחומי עניין משותפים. •תקשורת המונים- אמצעי התקשורת משמשים כגורם חשוב בתהליך החיברות, בשל חשיפת מסרים שונים ומגוונים היוצרים השפעה עצומה על העמדות והתנהגות בקרב ארצות רבות. חוק הפוטושופ- חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב-2012, המכונה בלשון העם גם "חוק הפוטושופ" או "חוק הדוגמניות", הוא חוק הקובע מהו המשקל המינימלי הנדרש לעיסוק בדוגמנות, זאת כדי למנוע את השימוש בדוגמנים ודוגמניות רזים יתר על המידה המהווים מודל לחיקוי המעודד הפרעות משקל ואף הפרעות אכילה בקרב האוכלוסייה. יוזמי החוק הם צלם האופנה ויו"ר עמותת סימפלי יו עדי ברקן, חברת הכנסת רחל אדטו מקדימה, חבר הכנסת דני דנון מהליכוד, פרופסור יעל לצר, מומחית להפרעות אכילה מאוניברסיטת חיפה וד"ר יצחק וורגפט, יו"ר העמותה הישראלית לטיפול בהפרעות אכילה. החוק אושר ב-19 במרץ 2012 ונכנס לתוקף ב-2 בינואר 2013. תעשיות הדוגמנות והפרסום, מייצרת אידיאל יופי עבור החברה. נשים רבות שואפות להיראות כמו דוגמניות. הן מנסות להראות טוב יותר על ידי ירידה קיצונית במשקל, וגורמות לעצמן נזק גופני. וכל אלה כדי לנסות להדמות לאותו אידיאל שכלל אינו מציאותי, והושג באמצעות פוטושופ. הלחץ החברתי להראות "מושלמת" הוא אחד הגורמים להפרעות אכילה כמו אנורקסיה. עדי ברקן טוען כי פעם אידיאל היופי היה רזון אפשרי, ובריא. אך עכשיו התופעה הלכה והקצינה עד כי אידיאל היופי כבר לא קיים במציאות. החוק נחקק על מנת למנוע מצב שבו מודל החיקוי של נשים, או התפיסה של יופי, אינו בריא ומעודד הפרעות אכילה. סרט תיעודי- סרט תיעודי, למרות שעולה משמו כאילו הוא מתעד את המציאות, נכון יותר לומר שהוא מפרש אותה. סרטים אלו מורכבים מחומרי מציאות, הם מבקשים לתעד התרחשויות שקרו באמת או לשחזר אירועים שקרו, אבל בכל מקרה הם נשענים על נרטיב (סיפור) דרמטי. במילים אחרות, הסרטים מורכבים ממקטעים (סיקוונס) שמורכבים מסצנות, שנובעים זה מזה ומובילים האחד אל השני ויחד יוצרים נרטיב דרמטי. כלומר, יוצר הסרט משתמש באמצעים הלקוחים מהקולנוע הבדיוני (עריכה, שילוב סאונד וויז'ואל) כדי להעצים את האמינות ותחושת העברת המציאות הממשית של הסרט התיעודי. רק סרט שיש בו אמירה כלשהי, כוונה כלשהי, פרשנות יצירתית, נחשב כסרט דוקומנטרי. •תיעוד המציאות •מתעדים: דמויות,מקום או תופעה •ראיונות •צילומי ויז'ואל- ממחישים ויוצרים אווירה •סצנות דקומונטריות •קריינות- אישית, אינפורמטיבית •שימוש בחומרי ארכיון,תמונות,קטעי סרטים

במסגרת העבודה הקבוצתית בחרנו בנושא "הפרעות אכילה" בגלל שהוא נושא מאוד חשוב ולדעתנו לא נותנים לו מספיק חשיבות.

בנוסף, בחרנו לעשות עבודה בנושא זה מכיוון שאנו חושבות שנושא "הפרעות אכילה" הוא מאוד מעניין ומסקרן, ורצינו לדעת יותר ,ללמוד, ולהתעמק מעבר למה שאנחנו כבר יודעת.

לדעתי הנושא יכול לקרות לכל אחד\ת וחשוב להיות מודעים להפרעות ולהשלכות שלה.

במסגרת העבודה האישית בחרתי להתעמק בנושא "הפרעות אכילה" בסרטים. מתוך הרבה סרטים בחרתי בסרט הדוקומנטרי "בדמותה". הסרט סקרן אותי, נתן לי השראה רבה ומרץ לעשות עבודה זו, לא רק בגלל שצריך לעשות אותה, אלא גם בגלל שזה עניין אותי. הסרט גם נתן לי פרספקטיבה שונה על הנושא ועזר לי לראות אותו בצורה טובה יותר ומובנת יותר.

בעבודה אני הולכת לחפש מחקרים ומאמרים שיעזרו לי לעשות את העבודה ויוסיפו עוד חומרים ומידע הכרחי. בנוסף, לחקור לעומק על התת נושאים המתקשרים להפרעות אכילה, ואיך הסרטים מציגים לנו את הנושא ומשפיעים על הציבור.

סרטים ידועים בהעברת מסר ברור ושיקוף דרכי התנהלות בחברה שלנו, ולכן בחרתי להתמקד בסרטים בנושא "הפרעות אכילה".